בגלגול הקודם שלי, בילוי בקניונים היה חלק בלתי נפרד מחיי.
סופ”שים, חופשות, תמיד הוא היה שם.
עם הזמן הבנתי שהבעיה בבחירה בקניון כמקום בילוי היא העובדה הפשוטה שמהרגע שאנחנו נכנסים אליו המוח שלנו מכוון לדבר אחד- לקנות.
בקניון הקנייה נהפכת למהות הבילוי ולכן ברגע שאנחנו לא קונים הרבה פחות כיף לנו. המפרסמים ומעצבי חלונות הראווה עושים עבודה מצויינת כדי שלא נצטרך לחשוב אפילו לרגע, נלך לעבר פתח החנות ומכאן הדרך לעוד קניה מיותרת מאוד קצרה.
את הקניון החלפתי מאז בהמון תחליפים שממלאים אותי הרבה יותר,

אך אם בכל זאת בא לי לשטוף מדי פעם את העיניים בחלונות ראווה אעדיף להסתובב במרכז אחת הערים הקרובות לביתי.
הפעם זוהי סן פרנסיסקו ואין ספק ששיטוט ברחובותיה טומן בחובו המון פתויים, אך למרות זאת אני חושבת שאין ברחוב את אותה בעייתיות כמו זו שלקניון, האוירה, האנשים נותנים לנו את ההתאווררות לה היינו זקוקים והחנויות מקבלות מקום הרבה פחות חשוב.