“אני לא חושב על כסף כפי שהייתי נוהג בעבר.

פעם, הייתי נוהג לחשוב שכסף הוא הדבר החשוב יותר בחיי, אז הקרבתי כדי לעשות כסף. ואז הקרבתי כדי לעשות עוד יותר כסף. ואז הקרבתי כדי לעשות אפילו יותר כסף.

עבדתי יותר מדי שעות, זנחתי את הבריאות שלי, את האנשים הכי קרובים לי, זנחתי את כל מה שהכי חשוב לי בחיים, הכל בשביל הדולר רב העצמה.

ככל שרדפתי אחרי יותר חפצים, כך הכסף נהיה חשוב לי יותר. משהו, היה חסר.

עשיתי כסף טוב. לאאא, עשיתי כסף מעולה.

אבל הבעיה היתה שבזבזתי אפילו יותר ממה שהרווחתי וזה היה מקור רציני לחוסר הסיפוק בחיי, כזה שרדף אותי למשך רוב שנות העשרים שלי.

כשהייתי בן 19 עבדתי 6 או 7 ימים בשבוע והרווחתי יותר מ50 אלף דולר בשנה, בשביל ילד מאוהיו חסר כל השכלה- זה הרבה מאוד כסף, יותר כסף ממה שאימי אי פעם הרוויחה.

הבעיה היתה שכשהרווחתי 50 אלף דולר בזבזתי 65, ולאחר מכן כשהרווחתי 65 בזבזתי 80, בסופו של דבר עשיתי את דרכי במעלה הסולם התאגידי והרווחתי משכורת של 6 ספרות, זה נשמע נהדר. אבל עדיין בזבזתי יותר ממה שהבאתי הביתה והמשוואה הזו לעולם לא התאזנה.

במקום להביא הביתה משכורת גבוהה, הבאתי הביתה חוב, חרדה וכמות מכובדת של חוסר סיפוק.

קראו לי טיפש, קדימה, אתם צריכים, הייתי טיפש. לא רק בגלל שבזבזתי את כל ההכנסה שלי אלא בעיקר בגלל הערך שנתתי לכסף.

אמרתי לעצמי שאני מספר, שיש לי סימן של דולר על המצח ונתתי לאחרים את התחושה שהם יכולים לקחת את הזמן ואת החירות שלי בתמורה לשטרות ירוקים.

כל זה השתנה כשהפסקתי לתת לכסף חשיבות כ”כ גדולה.

כמובן, אני צריך כסף כדי לשלם שכר דירה, לשים אוכל על השולחן, למלא דלק במכונית, אבל אני לא צריך כסף כדי לקנות “זבל” שאני לא צריך.

המינימליזם עזר לי להתמקד במה שחשוב וחיוני.

עכשיו בשנות ה30 שלי, אני עושה הרבה פחות כסף ממה שהייתי עושה בגיל 19 ועדיין, אני לא בחוב, אני לא נאבק והכי חשוב- אני מאושר.

כיום, לפני שאני מוציא כסף אני שואל את עצמי שאלה אחת- האם זה שווה את החירות שלי? האם הקפה הזה שווה 2 דולר מהחירות שלי? האם הטי שירט הזו שווה 30 דולר מהחירות שלי? האם הרכב הזה שווה 20,000 דולר מהחירות שלי? במילים אחרות, אני שואל את עצמי האם הערך שאני הולך לקבל מלרכוש את החפץ הזה גבוה יותר מהחירות שלי? אתם לא חושבים שזו שאלה ששווה לשאול את עצמכם? כיום אני יודע שכל דולר שאני מבזבז מוסיף המון ערך לחיי- יש גג מעל ראשי, הספרים והמוזיקה שאני רוכש מביאים לי שמחה, חוויות שאני חולק עם אחרים בהצגה או סרט מוסיפים ערך לחיי ולחייהם וכוס קפה עם החבר הכי טוב שלי הפכה להרבה יותר משמעותית מטיול לקניון.

אני כבר לא “מבזבז” את הכסף שלי ולכן הוא הרבה פחות חשוב.”

מתוך הפרק “כסף” מספרם של המינימליסטים “Essential” (“הכרחי”) שמורכב כולו ממקבץ מאמרים מרתקים.